הראיון החגיגי עם הזמר העולמי אברהם פריד התקיים לכבוד ציון-הדרך של 40 שנות שירה שפריד מציין השנה. הראיון התקיים בדירה החליפית שבה שוהה פריד בימים אלה, והוא מתפרסם ככתבת מגזין מלאה במהדורה של 'משפחה' באנגלית. במהדורה העברית בחרנו לפרסם את הראיון במסגרת 'אדם מן היישוב' - מדור חדש ופופולרי שבו כותבי העיתון פונים בכל שבוע לאישיות אחרת מהציבור החרדי, משלל תחומי עשייה ומכל החוגים בציבור החרדי - ונותנים לו במה להציג את פועלו ואת ה'אני מאמין' שלו. עד כה התפרסמו כעשרה מדורים כאלה, ורשימת ההמתנה למדור הולכת ומתארכת. מדור נוסף שנחנך החל מגיליון החג הנוכחי הוא הסיפור 'שמעתי מאחורי הפרגוד', המגולל דרמה אנושית סוחפת המתחוללת בחצר חסידית, פרי עטו של הסופר איתמר אדלר.

כשהכתבת תכננה את מבנה הכתבה, כל ראש פרק היה אמור להתחיל בבדיחה על אופי של גבר או על אופי אישה, או על שניהם. הבדיחות צרמו בעין. הן היו סטריאוטיפיות וחסרות כבוד לו או לה. הן נמחקו, כי עדיף לוותר על צחוק לטובת עוד קצת כבוד לזולת.

עיתון משפחה הוקם לפני 32 שנה בשנת תשמ"ח (1988). בעקבות ההצלחה הגדולה של עיתון 'משפחה' והמהפך שהוא יצר בעולם התקשורת, נוצר ביקוש רב גם לעיתונים בשפה האנגלית. קבוצת 'משפחה' נענתה לצורך, והחל משנת תשס"ד החלה להפיץ גם מהדורה בינלאומית באנגלית. כיום המהדורה מגיעה לעשרות מדינות ברחבי העולם ומביאה את הקול היהודי בכל שבוע לעשרות אלפי בתים.

רעיונות רבים עלו לשמו של מוסף הסיפורים, כולם סובבים סביב הזמן והשעון – חג ומחוג, חג ומועד, חגים וזמנים, שעון חול ועוד, עד שבסיעור מוחות עם אחת הסופרות נצנץ הרעיון הנפלא שהתקבל לבסוף: שעון חול ומועד – השם המדויק.

הראיון עם אביחי מנדלבליט התקיים בצל האווירה הקשה ששוררת בימין בימים האלה סביב ההתנהלות בתיקי ראש הממשלה נתניהו. ביקשנו לשאול את מנדלבליט על תגובתו ליחס הימין ועל התחושה שקיימת בציבור החרדי של התנכלות מצד המערכת המשפטית. ניתן היה לזהות כי הביקורת נוגעת לליבו של היועץ המשפטי, אולם עם זאת - הוא העדיף להתבצר בעמדתו ולהסביר שכל ההחלטות מתקבלות באופן ענייני. החלק המפתיע יותר בראיון הוא מסכת הזיכרונות שפרס היועץ המשפטי מתקופת הסתופפותו בצילו של האדמו”ר רבי ברוך שלום אשלג זצ”ל, שאליו התקרב מנדלבליט בצעירותו. כששאלנו את היועמ”ש אם הוא מגדיר את עצמו ‘דתי לאומי’ או ‘חרדי’, התשובה הייתה: “אני חסיד אשלג”.

מי שנחשב בעיני רבים אבי הכלכלה המודרנית הוא אדם סמית, פילוסוף וכלכלן סקוטי, אשר עסק בחירות הטבעית של הכלכלה. הוא עצמו מעולם לא השתמש במילה ‘קפיטליזם’, אך ניסוחיו בספרו ‘עושר העמים’ הפכו אותו ל’אבי הקפיטליזם’. שוק חופשי, או כלכלת שוק, הם מונחים שמשמעותם שיווי משקל כלכלי הנוצר מפעילות כלכלית חופשית. על אף החופשיות של השוק לפי התפיסה הזאת, קיימות מגבלות שתפקידן ליצור איזון. גם כלכלה חופשית חייבת איזונים והגבלות כדי למנוע מצבים בעייתיים.

עיתון 'משפחה' מופץ למנויים ולחנויות בלמעלה מ-1,000 נקודות מכירה בכל רחבי הארץ. הפצת העיתון מתבצעת בלילה שבין רביעי לחמישי על ידי מערך לוגיסטי מורכב המשלב עשרות רכבים, משאיות ומאות שליחים, וכל זאת על מנת להספיק לעמוד ביעד הפצה של פחות מעשר שעות ולהגיע לכל נקודות המכירה ומנויי העיתון ביום חמישי בבוקר.

יהודי בשם שם טוב בן יצחק בן ארדוטיאל, שנולד לפני 730 שנה, הותיר בכתובים חיבור מעניין בשם: "מאבק העט והסכין". בחיבור שלו הוא מתאר כיצד ביקש להכין אותיות לחיתוך מגזרת, אולם הדיו שבה רצה להשתמש - קפאה בגלל החורף הקשה.

התוכנית המקורית של כותבי 'משפחה' לקראת גיליון החג הייתה לצאת מאזור הנוחות האישי שלהם, תחת הכותרת 'צא מדירת קבע'. כל אחד מהכותבים תכנן לעשות יום בסביבה תרבותית או חברתית שלא מוכרת לו מחיי היומיום ולהציג את החוויה בפני הקוראים. היעדים כבר חולקו בין הכותבים והכל היה מוכן לצאתו של הפרויקט לדרך, אלא שהגבלות הריחוק החברתי והסגר שהטילה הממשלה הביאו את הכותבים לשנות את התוכנית לטובת הפרויקט הנוכחי המוצג בגיליון החג - שמביא את אותה חוויה עוצמתית, אך בביצוע שאִפשר שמירה על ההנחיות המתבקשות בימים אלה.

במערכת 'משפחה' מועסקים 272 כתבים. המדור הוותיק ביותר הוא מדור 'זוית ראיה' של הרב גרילק שליט"א. הרב גרילק, מאבות תנועת התשובה אשר נמנה עם מייסדי ארגון 'ערכים', החל את דרכו העיתונאית בעיתון 'מעריב' בכתיבת תכנים יהודיים, נמנה עם מקימי העיתון 'יתד נאמן' ובהמשך ערך כתב עת למחשבה יהודית. הרב גרילק מכהן כעורך הראשי של עיתון 'משפחה' למעלה מ-30 שנה וכותב בו את טור הדעה הפותח.

התוספות (ברכות דף ח) מביא דעה שיוצאים ידי חובה בכל תרגום שהוא לכל שפה, העיקר שהקורא יבין את המילים, אך לדעת התוספות כוונת הגמרא הייתה דווקא לתרגום אונקלוס המבאר גם את הדברים בפירוש רחב יותר, ולא רק פירוש המילים בלבד.

הפרק שמתפרסם בעיתון סוכות היה אמור להיות הפרק האחרון (חוץ מהפרק של מאחורי הקלעים שיתפרסם אחרי סוכות), אך מכיוון שכל כך קשה היה לכולנו להיפרד מתמר, כתבה שושי פרק נוסף שמתרחש שנה וחצי לאחר מכן, ובו נפגוש שוב את הדמויות האהובות.

הראיון עם שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ התקיים בקריה בתל-אביב. במהלך הראיון התעניינו כתבי ‘משפחה’ בתיק שעליו רקום ציור של 12 אבני החושן, שהיה מונח על המכתבה שמאחורי מקום מושבו של המרואיין. בתגובה, הציג גנץ את התיק ושלף ממנו בגאווה טלית וזוג תפילין. לדבריו, הוא מקפיד להתעטף בטלית ולהניח את התפילין בקביעות, ולאחרונה, לפני שנכנס לניתוח, הוא ביקש להניחן רגע לפני ההרדמה. הוא רואה את עצמו מסורתי, ובבית הכנסת הוא מקפיד לשבת במקום שבו ישב אביו נחום גנץ, בכפר אחים. מהסיבה הזו, ובגלל המסר הפייסני שעולה מהכתבה - בחר העורך לכתבה את הכותרת 'כפר אחים'.

בגרסה הראשונית של הסיפור, ליבי עדיין הייתה חיה. המשאלה של פסי הייתה להחזיר אותה לחיים, שיש בהם חיים. רק אחר כך, כשהתגבשו המשאלות, ובזכותה של חברה טובה, הוחלט ללכת על הקונספט של משאלות יסוד: בָּנֵי (רוזי), חיי (מלי) ומזונֵי (פסי).

חבילת החג של משפחה צורכת 67 טונות של נייר. משקל כל גליל נייר הוא כ-1,000 ק"ג (טונה). מרבית הנייר ומיובא מחו"ל. בשנים האחרונות, בעקבות התפתחות העולם הדיגיטלי והפחתת הביקוש לנייר להדפסה, מפעלים רבים בעולם סגרו את קווי הייצור ועברו לייצור מוצרי קרטון וכדומה, דבר שגרם לייקור משמעותי של מחירי הנייר להדפסה. בערב החג שינע עיתון ‘משפחה’ למעלה מ-6 טונות של עיתונים לחו"ל.

כאשר כותבי ‘משפחה’ יצאו לדרך לפרויקט המפגשים עם שלושת המנהיגים הרוחניים הצעירים מחסידות סאדיגורה, שמסיבות שונות מושכים לאחרונה עניין רב במחוזות רבים בציבור החרדי - היה ברור שהתוצאה צריכה להיות פרויקט-חג של שלום ואחווה. שיתוף הפעולה המפתיע מצידם של כלל המשתתפים בכתבה הציב את כותבי העיתון בפני עובדה מעניינת - הפער בין המציאות בפנים, לבין האופן שהוא מוצגת לעיתים בחוץ. התוצאה הייתה סדרת כתבות נדירה שבה האחים המנהיגים מגלים את סגור ליבם.

הרב חיים בנט הוא מלחין חצר הקודש סערט ויז'ניץ ומראשוני מכונני מקהלות החסידים ומקהלות הילדים בארץ, מוותיקי המלחינים במוזיקה החסידית השורשית. יצירותיו ('אבינו אב הרחמן', 'מכניסי רחמים', 'אחת שאלתי' ועוד) הן נכסי צאן ברזל שעליהן גדלו דורות של ילדי תלמודי התורה מכל הגוונים בארץ ובחו"ל. בדיסק החג של 'משפחה' מופיעים שני לחנים של ר' חיים בנט: 'אבינו אב הרחמן' ו'מכניסי רחמים'.

בספר 'כד הקמח' לרבנו בחיי כותב ש'הכנסת אורחים' היא סגולה לילדים "שכן מצינו באברהם כי מתחילה היה בלא בנים ואחר שנטע נטיעה זו (אשל) שהמשילה הכתוב לעץ זכה לבנים... וכן מצינו באשה השונמית שאירחה את אלישע... היה שכרה איתה, שזכתה לבן והיה הבן נביא והוא חבקוק".